דימיתיך רעייתי
פרק ו

הוא בהה באבק שנשטף אט אט עם טיפות הגשם הגדולות שניתכו על הזגוגית,
ראשו היה שעון על החלון ועיניו היו שמורות להעצם.. הוא קיווה לתפוס תנומה קלה בדרך לישיבה, אך המחשבות טרדו אותו יותר מכל.

מה חוסם אותה? למה היא כ"כ עקשנית? למה אני צריך כ"כ להתחנן בשביל לצאת איתה?..

יענקי בלק, הבחור שתמיד נחשב השפיץ החברתי, אותו המוצלח שמילתו תמיד היתה במקום, שאיש לא העז לערער על מעמדו, האהוב, המקובל--
זה שתמיד קיבל הכל בכפית זהב..
כן..
אתה יענקי.. יושב ומתחנן לבחורה שאולי כבר לא אנונימית.. "בואי נצא.. בואי נפגש...בבקשה.."

הצעות שידוכים לא חסרו לו, משפחתו היתה אחת מהיותר מכובדות בבבני-ברק, ומעמדה הכלכלי הוסיף מניות נוספות להצעות שזרמו..

ומה אתה עושה?
שורף זמן על משהי שתעשה לך טובה אם תצא איתך..?
אתה? בחור ישיבה?!

כבודו העצמי האבוד החל מכה בו, הרגיש פתאום כילדון המתחנן לשירה--

אולי ההפסקה הזו באמת היתה חשובה, המסקנות החלו מתגבשות בו, הוא יציב לה שתי ברירות, או לכאן או לכאן.. היא לא תשחק בו!

-יענקי למה אתה מנסה לשקר את עצמך.. אתה אוהב אותה כ"כ ומוכן להקריב לשם כך את כל כבודך.. את כל כולך.. מאיפה צץ לו הכבוד העצמי הזה פתאום..

קול שקט, מחלחל, פנימי.. אולי כנה.

-היא משחקת בי! ענה לו הקול הילדותי, המתחמק משהו..

-אתה יודע שגם היא אוהבת אותך.. קצת קשה לה עם כל הפרוצדורה הזו..

ליבו איים להתפלץ, המחשבות הדפו אותו מצד לצד, ונדמה היה כי קרטועי האוטובוס המיושן רק מוסיפים נופך למלחמה שבערה בו--

מסכת נדרים הציציה אליו מתיקו האישי, הרגל רכש לו יענקי לקחת לכל יציאה ספר, שניים. כך אמר לו סבא פעם.. "שיהיה..".
הוא הוציא אותה מתיקו והחל מעלעל בה, מתעמק אט אט ושוכח הכל..
פתאום שום דבר לא היה חשוב, שירה הוסטה הצידה, חיבוטי הנפש שקטו משהו ופינו מקומם להתייגעות בסוגיא שמולו--

@

-פשש.. צדיק.. "ובלכתך בדרך.." על איזה מסכת כ"כ נתפסת שאתה אפילו לא אומר שלום??
יענקי הרים אליו מבטו, מחייך.
-סתם.. למדתי פה משהו בדרך לישיבה, ויש פה איזה סוגיא סבוכה, אני שעה מנסה כבר להבין אותה.. עברת על נדרים לאחרונה?
-למען האמת, לא.. אבל אני תופס אותך לענין אחר לגמרי.. מסכת קידושין למדת לאחרונה?..

חיוך מוזר הסתמן על פניו של חיים והוא משך את יענקי הצידה, לוחש לו מספר מילים..
יענקי החוויר לרגע והביט בו במבט מוזר.. סליחה?.. אא...אחותך?..
-כן יענקי, א ח ו ת י.. מה לא ברור בזה? היא מקסימה אני לא צריך לספר לך עליה.. תראה יש לה מחלת בגדים אבל אתה יודע בנות וזה.. וחוץ מזה היא חבל על הזמן של בחורה.. אני אומר לך אם היא לא היתה אחותי הייתי יש-
יענקי קטע את דבריו,
- נו, אז תפנה להורים שלי.
חיים הביט עליו בחיוך מופתע ולאחמ"כ פנה לכוון חדר האוכל, ממלמל לעצמו.. ידעתי שיש לי את זה... יש לי עתיד לשדכנות.. כמה מילות קסם והבחור שבוי..
יענקי? גיסי? לא רע בכלל..., חיוכו התרחב והוא טפח טפיחונת קטנה לעצמו, בתקווה שאין שום בחור בסביבתו לחש בשקט.. "חיים.. יש לך את זה..!"

@

-רחלי אני בלחץ! החצאית הוורודה הקצרה או השחורה הארוכה?
-תרגעי דבר ראשון, דבר שני- על מה את מדברת??
-אוף מרוב לחץ שכחתי להגיד לך.. הסכמתי לשידוך.. אחי הציע לו אותי.. יש לנו פגישה הערב..
-מי?
-רחלי!!
-תפסת אותי באמצע בדיקת מבחנים של תלמידות..
-נו.. ההוא שהכרתי בנט.. דברנו עליו שבוע שעבר..!
-אויש סליחה.. אני מצטערת..את יודעת.. סוף מחצית יש לחת אימתני ואני גם ככה מורה מחליפה.. חסר לי לא לבדוק בזמן מבחנים שלא יגיעו לי תלונות להנהלה ועוד יפטרו אותי שבגללי-
-החצאית הוורודה או השחורה?
-שבגללי התלמידות לחוצות. מה השאלה? הוורודה.
-כן? מתאים לפגישה ראשונה?..
-המשחק מכור מראש יקירתי.. הוא כבר ראה אותך ה.. איך קוראים לו?
-אממ.. לא משנה.. אני מעדיפה לתת לך פרטים יותר מדויקים את יודעת.. במידה ו..
-אין בעיה שירה, נקרא לו בנתיים בכינוי שלו?..
-מציאות נודדת.
-כן.. או מה שזה לא.. בקיצור מציאות כבר ראה אותך, את מבינה?
-אוקיי.. אני מקווה שיהיה בסדר.. עדין זו פגישה ראשונה..!
-אני מתפללת בשבילך..
-תודה..
-בהצלחה, רוצי להתכונן!

@

לאחר שעה וחצי של שיחה זורמת וקולחת, של הנאה הדדית מנושאים משותפים שלא נגמרו, הוא פתאום בחן אותה ואמר בחיוך שובב...

-את יודעת?.. יפה לך וורוד..

לפרק הבא

=====
חזרה לסיפורים
לדף הבית

wml | html