1800550 obox
סיפור בהמשכים - מגפיים אדומות
פרק ז
מסנג'ר?
מה זה מסנג'ר?
לייקי הסתובבה לנעמה,
-דונ'ט טל מי..את לא לדעת מה זה מסנג'ר?!
-זה בטח קשור לmessage?..(הודעה)
-נכון. מסנג'ר זו תוכנת מסרים ישירה, לייק צ'ט, את יודעת מה זה צ'ט?
-אה,צ'ט? כן וודאי..
-זהו. רק שבמסנג'ר זה תוכנה אישית שלך, עם כתובת שלך, ולא כל אחד נכנס כמו בצ'ט.
-מעין מספר טלפון וירטואלי כזה?
-קיינד אוף..
-תלמדי אותי איך להשתמש בזה?
-יס, שור, אני אפתח לך כתובת ואסביר לך.
@
היי זאבי,
אני מצטערת על הנתק הכל כך ארוך, אני רואה ממך המון מיילים, אבל הייתי נוראה עסוקה בחודשים האחרונים..
בכל אופן, זוכר ששאלת אותי על צורת דיבור ישירה יותר דרך הנט?
חברה שלי מהעבודה, סיפרה לי על תוכנת שנקראת מסנג'ר.
זה בעצם התכתבות ישירה, במקום מייל (שלפעמים גם קורס..), שלא תמיד ישיר ואונליין..
בכל אופן, זו תוכנה שמורידים אותה דרך הנט,
יש שם באתר הסבר מפורט איך להשתמש, תצרף אותי דרך הכתובת הזו של המייל.
מחכה להשתמע!
נעמה.
@
הפעם האחרונה בה היה שם זאבי, היתה לפני המון המון זמן..
היה זה מקום שקט, באחת מסמטאות ירושלים העתיקה.
שאון השוק נשמע מעומעם משהו,
ומדי פעם עברו אי אלו מכוניות במהירות, שוברות את השתיקה.
-את, את שלמה עם החחלטה הזו?
-איזו החלטה?
-להתארס.
-אני לא עושה דברים בפזיזות.
-עדין..יש דברים שעושים לפעמים כי..
-כי? אני לא ממהרת לשום מקום..
-בטוחה?
-כן. ברור.
-את זוכרת את המשברון שהיה לנו אחרי שאמרתי לך שאני לכאורה מש—
-כן..?
-אז, היום יותר מתמיד, אני באמת יכול להעיד על עצמי, שאת לא כחיפוי או משהו עבורי, באמת!
-אני..אני שמחה לשמוע.
היא הביטה הצידה, מחייכת בעדינות, סמוקה משהו.
הוא גם הביט לצד, מנסה להרגיע את ליבו הפועם, את המצפון שדוחק, את סימני השאלה שבוערים שם.
לאחר מכן, היא הרצינה פתאום, מוציאה את משקפיה ומנקה אותם מבלי משים, פולטת במבט בוהה,
-זאבי. אני יודעת ובטוחה שאתה דובר אמת, אבל אני לא מחפשת שתנסה בכח לומר, ולהרגיש דברים, לפני שתפנה את ליבך לגמרי. מבין?
----היא קוראת מחשבות..??
-הלב שלי פנוי מירי!, כלומר, כעת כבר לא..
-אני י ו ד ע ת שזה לא פשוט להתנתק בבום ממשהי שהיית נשוי אליה.
-זה לא בום, הבום כבר נגמר.
-והניצוצות? זהו? הכל כבה? אתה בטוח?
-וודאי, מה השאלה?
-אני מקווה, יותר בשבילך מאשר בשבילי.
-בשבילי?
-כן, אתה הוא זה שתאכל את עצמך מבפנים אם לא תהיה שלם.
-ואת? את לא תסבלי מזה?
-וודאי שאסבול. אבל לפחות אני לא חיה בשקר.
-גם אני לא.
הוא הביט בה, ואז שוב שאל,
-אז למה לקחת ריזיקה להתארס לאדם שיש ספק ברגשותיו אליך?
-כל החיים שלנו הם ריזיקה אחת גדולה.
-יש ריזיקות מתוך בחירה, כמו זו שלך למשל.
-זה לא היה בחירה שלילית, אתה הוא זה הרי שמרגיע אותי כל הזמן שזה נגמר, ואין כבר כלום וכו' וכו'.
-ואת היא זו שכל הזמן מנסה לחתור, אולי יש בכל זאת משהו..
-אני בודקת, כדי לוודא שבחירתי אכן היתה מוצלחת.
-מוצלחת?
-היא כזו, לא?
-אין הנחתום מעיד על עיסתו..
-רגשות לאדם קודם, זה לא קשור למוצלח או לא למען האמת, ההתגברות שלך והריאליות במבט לעתיד, זה המוצלחות שבך, ואם אתה עושה את זה בצורה טובה. אז אין לי מה להגיד..
-אני משתדל מירי, אני משתדל.
המונית שלה הגיעה, והיא נופפה לו בחיוך לשלום,
הוא הביט במונית המתרחקת, מהורהר.
מצא עצמו במורד רחוב יפו, מבחין בבבואתו שנשקפה אליו מויטרינות החנויות,
שקרן?
זו ההגדרה המדויקת לעיניים המתרוצצות הללו?
@
zeevy22 (כתובת הדואר האלקטרוני לא אומתה) אומר/ת:
שלום?
נעמה אומר/ת:
זאבי! שלום..:)
zeevy22 (כתובת הדואר האלקטרוני לא אומתה) אומר/ת:
אז ממש אני כותב ואת רואה?
נעמה אומר/ת:
מסתבר..
zeevy22 (כתובת הדואר האלקטרוני לא אומתה) אומר/ת:
רגע, ואיך אני עושה שגם אצלי יהיה כתוב זאבי ולא כל הדבר הארוך הזה??
נעמה אומר/ת:
אה, זה כי לא אמתת את הכתובת,אממ..אני אעשה זאת עבורך, רק, מה הסיסמא?
zeevy22 (כתובת הדואר האלקטרוני לא אומתה) אומר/ת:
אה.. NAAMA
נעמה אומר/ת:
נעמה? טוב..שניה.
נעמה אומר/ת:
אוקיי, סידרתי לך את זה, תצא ותכנס שוב.
--------------
זאבי אומר/ת:
הנה, עכשיו אני זאבי, נורמלי..
נעמה אומר/ת:
תמיד היית.
זאבי אומר/ת:
מה שלומך? נעמה..
נעמה אומר/ת:
אני..ב"ה, עובדים קשה..
זאבי אומר/ת:
קשה? בשביל עצמך קשה?
נעמה אומר/ת:
אה..כן, בערך.
זאבי אומר/ת:
אה..את זוכרת שכתבתי לך ש..אמנם מבחינה חוקית אני לא מחויב, כי אין לנו ילדים משותפים, אבל בלי קשר, אם תצטרכי עזרה או משהו..אני פה. נכון? את זוכרת?
נעמה אומר/ת:
בוודאי, אבל תודה, אני מסתדרת לבד..
זאבי אומר/ת:
אני מקווה.
בכייה של מיכלי קטע את נעמה מכתיבתה.
היא קמה אליה, מנדנדת את עגלתה, ואומרת בשקט, ספק צינית, ספק כאובה, "מפריע לך שאני מדברת עם אבא שאת כ"כ בוכה..?"
דקות ארוכות חלפו עד שמיכלי נרגעה סופית, ונעמה השכיבה אותה חזרה במיטתה--
זאבי אומר/ת:
נעמה? את שם? הכל בסדר?
זאבי אומר/ת:
נעמה? אני מפריע?
זאבי אומר/ת:
נעמה???
נעמה אומר/ת:
הו, סליחה, אני..היה לי פה משהו דחוף שצץ..
טלפון! היה לי טלפון..
זאבי אומר/ת:
אה, זה בסדר..פשוט דאגתי..זה לא כמו טלפון שאתה יכול להבין מה קורה בצד השני.
נעמה אומר/ת:
זה בסדר..אם יקרה לי משהו אני אדווח על כך בכתב..;)
זאבי אומר/ת:
תגידי..
נעמה אומר/ת:
?
זאבי אומר/ת:
את..יוצאת לשידוכים וכאלה?
נעמה אומר/ת:
אה..בהתחלה, כלומר כשנחתתי לפה, זה..לא היה אפשרי מבחינתי, רגשית בכל אופן.
למרות שמכרות ניסו להציע לי,אבל היה קשה לי..
ועכשיו, עדין קשה לי, פחות רגשית, יותר פרקטית.
זאבי אומר/ת:
במה את כ"כ עסוקה אם מותר לי לשאול??
נעמה אומר/ת:
עבודה, אני עובדת קשה.
זאבי אומר/ת:
אני מבין..
נעמה אומר/ת:
ואתה? אתה יוצא?
זאבי אומר/ת:
כן..
נעמה אומר/ת:
באופן רציני..?
זאבי אומר/ת:
למה?
נעמה אומר/ת:
סתם..
זאבי אומר/ת:
מה סתם?
נעמה אומר/ת:
אם לך מותר לשאול, גם לי, לא?
זאבי אומר/ת:
לגיטימי.
כן..אני יוצא די רציני.
נעמה אומר/ת:
נו, ו..יש משהו?
זאבי אומר/ת:
תראי, אפשר לקרוא לעצמי סוג ב'..אז עכשיו לא כל הצעה זה וואו. אבל, בעז"ה, יהיה טוב..
נעמה אומר/ת:
יש בזה משהו. מצד שני תחשוב, שכמו שאתה מרגיש בן אדם בסדר גמור,אז למה אתה חושב שגרושה היא סוג ב'? מה שונה בין שניכם?
זאבי אומר/ת:
אין שונה. זה קשה לי כל העסק הזה, זה הכל..
נעמה אומר/ת:
מסכימה ומזדהה..
זאבי אומר/ת:
איך את יכולה להזדהות אם עוד לא יצאת עם מישהו..?
נעמה אומר/ת:
אני מזדהה איתך בענין הקושי עם "לצאת לסיבוב שני..", עדין יש שיירים מהעבר..מבחינתי בכל אופן.
זאבי אומר/ת:
יש, מנסים להשמיד, ולא הולך, הם צפים מאליהם..
נעמה אומר/ת:
ולמה אנחנו עוד יותר מציפים אותם..?
זאבי אומר/ת:
כי לפעמים אין שליטה על רגשות, לפעמים אתה נופל בשביים, הם פשוט שולטים בך..
נעמה אומר/ת:
זאבי, אני..אני חושבת ש..אנחנו צריכים להפסיק כאן.
אנחנו נדבר ביום אחר..בסדר?
נעמה אומר/ת:
בסדר זאבי?
זאבי אומר/ת:
ביי
נעמה אומר/ת:
רגע, אל תפגע. אני..אני פשוט לא חשה בנח בסיטואציה המוזרה הזו, זה..אסור לי..אסור לנו..לא משנה..אנחנו עוד נדבר בעז"ה, אבל לא כעת..בכלל, מאוחר לכם שם בארץ!..אז, טוב, נדבר, להתראות?
זאבי אומר/ת:
כל טוב, ביי נעמה.
נעמה אומר/ת:
ביי.
@
היא הביטה במסך, בוהה בשיחה.
הכל שב לה--
כמו היו הם סתם זוג בשידוך, כמו לא עברו אירוסין,נישואין, מריבות, צעקות, כאבי לב, גירושין--
כמו כלום, כמו היה זאבי סתם בחור צעיר, סתם בחור שעדין מתגעגע--
היא הרימה את מיכלי לזרועותיה, וחיבקה אותה בחום,
"חשבתי שאוכל להתמודד לבד ולתת לך את כל החום האמהי והאבהי יחד..אבל מה עושים מיכלי שלי..מה עושים כשגם אמא נשברת..?"
@
הוא הביט במסך הקר שממולו, הוציא את פנקסו, ורשם לעצמו אי אלו דברים ראשיים.
אח"כ, יצא מהחדר, כשפניו מהורהרות, ועיניו נעוצות בנקודה עלומה.
@
היה לה שיער מקורזל. מקורזל נורא.
היו לה גם נמשים, אבל היא היתה נחמדה, והיא חייכה אליו בחיוך שחשף טור שיניים לבן משהו.
-שלום, בן ציון!
-בנצי..אני בנצי.
---הקול שלה צרצני משהו, אבל, תתן לה צ'אנס בנצי, תזכור! לא שופטים בן אדם על פי מראה חיצוני..
-נעים להכיר. אני שפרהל'ה..
-הקור הירושלמי הזה..משהו.
-כן, זה ממש אלסקה לעומת בני ברק..!
-המון זמן לא הייתי בבני ברק..איך שם באמת? נעים?
-הרבה יותר מפה..
-אז,שפרה? "שפרה'לה" זה בטח רק אחיות או חברות..
-לא, מאז שאני קטנה אני שפרה'לה, בגלל שיש לי בת דודה שהיא גם שפרה, ולא רצו שיתבלבלו ביננו, אז החליטו לקרוא לי שפרהל'ה, זה לא כינוי חיבה, פשוט כך קוראים לי כולם, שפרהל'ה..
-אה, אני מבין..כמה אחים ואחיות אתם?
-יש לי ארבעה אחים מעלי, ששניים נשואים ב"ה, ולכל אחד יש שלושה ילדים, ומתחתי יש שבעה אחים, מהם שלושה בנות.
-בלי עין הרע, שנים עשר אחים!
-ואתם? כמה?
-אני בן יחיד..
-ואוו! איך זה?..
-לפעמים נחמד, לפעמים פחות..החברה חסרה קצת.
-ואצלי החברה לפעמים מרגיזה מדי!
-ו..מה את לומדת? מקצוע?
-הוראה וגננות. ובמקביל התחלתי לעבוד אצל שכנה שלי שהיא גננת ואני עוזרת לה ביום שני שזה יום פנוי, אני לא מקבלת משכורת רצינית..אבל..זה..אתה יודע..בשביל סתם דמי כיס..
היא צחקה, צחוק מוזר.
---שוב בנצי, לא שופטים על פי מראה חיצוני! היא בכל זאת בסדר..
הפגישה נמשכה בדיוק שעה.
הם נפרדו בחיוך, היא עלתה על האוטובוס בני ברקה, מחייכת בביישנות.
והוא, הלך לאיטו ברחוב, כשידיו נתונות בתוך כיסי מעילו, זגוגיות משקפיו נמלאו אדים מהכפור האדיר.
אח"כ הוא פלט עננת קור מפיו, עצמות לחייו התקשו..
והוא סיכם לעצמו את הפגישה הראשונה שלו בחייו עם בחורה, כעוד צעד כושל,
----כמה אופייני לי, כמה בנצי.
wml | html